סדנאות, ציוד וחומרים לאנימציה
שאלות והזמנות - ניתן לפנות בטלפון 054-6525212 (סטאס)
אבולוציה של הפריימסט
אבולוציה של הפריימסט
מאמר מאת סטאס גולובין
.jpg)
הפריימסט
מתקן סט מודולרי נייד לצילום אנימציה. הומצא ופותח על ידי סטאניסלב "סטאס" גולובין משנת 2017.
.png)
הקדמה
הפריימסט נולד מתוך צורך אמיתי. אבל לפני כן, כמה מילים על הרקע שממנו זה התחיל. את הפסיעה הראשונה שלי לעולם היצירה עשיתי כשעליתי לכיתה י' והתקבלתי למגמת האמנות והעיצוב בתיכון היובל בהרצליה. במסגרת הלימודים למדנו גרפיקה ממוחשבת אך נפח השיעורים היה מוגבל מאוד והיה לי דחף ללמוד יותר. התלהבתי מאוד מתוכנות מחשב שונות שאיפשרו לעשות כל מיני מניפולציות לתמונה ולמדתי אותן באופן אינטואיטיבי. חשוב לציין שמחשב בכלל היה משהו יחסית טרי בשנות התשעים. בחלק מההתנסויות יצרתי גם אנימציות קטנות. גזרתי חלקים מתמונות, ריטשתי את הרקע ועל ידי שינוי האלמנטים יצרתי רצף של תמונות שהפכו לסרטון אנימציה קצר באורך של כמה שניות בודדות.
כשהתבגרתי והתפתחתי בתחום תמיד הייתה לי מחשבה של רצון להגיע לתיכון וללמד אנימציה. לאחר שסיימתי את לימודיי בבצלאל ועברתי חזרה להרצליה, מידי פעם ביקרתי בתיכון ופגשתי כמה מורים שלימדו אותי כשהייתי תלמיד. לאחר שפתחתי חוג פלסטלינה בסטודיו והתחלתי ליצור אנימציה בפלסטלינה וגם להנגיש את התחום לילדים, פניתי לרכזת המגמה בתיכון והצעתי לה להעביר סדנת אנימציה חד-פעמית לתלמידי המגמה. הרעיון התקבל בברכה, אבל אז חשבנו על החלק הטכני – איך הילדים יצלמו אנימציה.
בסטודיו עבדנו עם מצלמת ריפלקס על חצובה ותאורת צילום, ולכמות קטנה של תלמידים זה היה מצוין. אבל בית ספר זה כבר סיפור אחר, במיוחד כשהרכזת אמרה שהתלמידים לא יודעים להפעיל מצלמה. היא סיפרה לי שבאחת הסדנאות שהייתה בה השתמשו בקופסת קרטון מאולתרת עם חור מלמעלה לטלפון. לילדים הרי יש טלפון – וזו הזדמנות.
הנושא הזה – איך לאפשר לילדים לצלם אנימציה בעצמם – הפך עבורי לאתגר אמיתי של הנגשה טכנית. התחלתי לחפש פתרון.
.jpg)
דגם ראשון – "הגולם"
המטרה הייתה ליצור מתקן פשוט ויציב שיאפשר לצלם אנימציה באמצעות טלפון. בשלב הזה לא חשבתי על מוצר – רק על פתרון מקומי לסדנה אחת, כדי שהילדים יוכלו להתנסות בתהליך.
פניתי לחבר שלי אלכס, שהוא נגר מקצועי וגם מוזיקאי מוכשר, ובנינו יחד את הדגם הראשון. הוא היה עשוי מעץ סנדוויץ', עם שני מפלסים ותומכים ביניהם. מלמעלה היה חור, וכשמניחים את הטלפון מלמעלה – המצלמה ראתה את הסט דרך החור, וכך אפשר היה לצלם פריימים מזווית עליונה בלבד.
רציתי שהסט יהיה מואר באופן עצמאי, בלי תלות בתאורה חיצונית, אז התקנתי בפנים מערכת תאורת לד.
לצורך הסדנה יצרנו 3–4 סטים כאלה, ובנוסף הבאתי גם את מצלמת הריפלקס עם חצובה – שהייתה עמדת צילום נוספת שאני תפעלתי.
הילדים עבדו בקבוצות, וזו הייתה התנסות מעניינת – גם עבורם וגם עבורי. זו הייתה הסדנה החינוכית הראשונה שהעברתי.
הלוגו - הגרסה הארוכה של הלוגו נוצרה בשלב הראשוני, כאשר חשבתי למתג את הפריימסט כמוצר פוטנציאלי.
בתור מעצב גרפי בהשכלתי, היה לי אינטואיטיבי וטבעי ליצור לוגו מלבני ופשוט, המשקף את מבנה המוצר, את עבודת היד שמאחוריו ואת הקווים הנקיים שמאפיינים אותו. הלוגו הריבועי פותח מאוחר יותר, מתוך צורך להיות מותאם לחלקים חדשים של הפריימסט.
דגם שני – "המזוודה"
גרסה ניידת ומרשימה עם חצובה משולבת, מתקפלת למזוודה קומפקטית.
הסט נבנה כך שהוא כולל את החצובה, התאורה, והקונסטרוקציה כיחידה אחת, מה שהעניק לו יציבות גבוהה – במיוחד בעבודה עם ילדים. הסט התקפל למזוודה, והכיל בתוכו את כל המרכיבים – כולל החצובה והכבלים לתאורה.
כשהוזמנו להעביר סדנה בסינמטק תל אביב, הם אלה שקראו לה "סרט בקופסה" – בגלל הצורה הקופסתית של הסט. הוא באמת נראה יוקרתי ומרשים. בנוסף לאפשרות לצלם מלמעלה, יצרתי מתקן חצובה לצילום מהצד – החצובה התחברה בצד הסט.
אתגרים שהתגלו:
-
הרכבה – ההרכבה דרשה זמן ומאמץ, מה שפגע בזריזות התפעול בסדנאות.
-
משקל – הסט היה כבד יחסית. הובלה של 12 סטים הפכה למשימה לא פשוטה.
-
מחיר – הייצור דרש נגרות מדויקת והרבה חומר, מה שהפך את הסט ליקר. גם כשילדים התעניינו ברכישה – היה קשה להציע מחיר משתלם.
-
נגישות – המפלס העליון הסתיר את במת הסט. הייתה גישה רק מהצדדים, מה שהקשה על עבודה נוחה עם דמויות ורקעים.
-
צילום מלמעלה – החור למעלה היה מוגבל, והטלפון נטה לזוז. להדביק אותו לא היה פתרון טוב.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
דגם 2.5 – "המגירה"
שלב ביניים בין דגם "המזוודה" לדגמים הפשוטים יותר שבאו אחריו.
הדגם התבסס על מגירה – ששימשה גם כציר לחצובה וגם כאחסון פנימי לחלקי הסט, כולל התאורה.
נוסף קיר אחורי שהתחבר במסילה כמו פאזל, ואיפשר לחבר אליו את החצובה לטלפון וגם אביזרים נוספים, כגון הווינדר שפותח בהמשך.
התאורות הפכו לחלקים נפרדים שהורכבו באופן חופשי על הקיר האחורי – מה שאיפשר להחליף תאורה בקלות במקרה של תקלה, או להוסיף תאורות לפי הצורך.
הסט הזה בהחלט היה שיפור לעומת קודמיו – גמיש, נוח יותר מבחינת תפעול – אבל עדיין היה מורכב יחסית, יקר לייצור, וקצת כבד.
מהדגם הזה נבנו רק כ־3 יחידות, והוא כמעט לא שימש בפועל בסדנאות.
דגם שלישי – "הסט המתקפל"
דגם שהביא עמו קפיצה משמעותית בקלות ההובלה וההרכבה.
הפריימסט התקפל לעובי של כ־3–4 ס"מ בלבד – כך שניתן היה לאחסן אותו אפילו על מדף ספרים.
הדגם הזה אפשר להביא כ־20 יחידות לסדנה, וכך לאפשר עבודה בזוגות או בקבוצות קטנות – סט אחד לכל זוג או קבוצה של תלמידים.
הדגם הזה ענה על רוב המטרות שהצבתי לעצמי: מעט חלקים, ייצור פשוט, משקל קל והרכבה מהירה. הוא היה נוח לתפעול, יעיל ונראה היה שמדובר בפורמט מנצח.
אבל עם הזמן התגלה שיש לו בלאי: הקיפול התבסס על צירים קטנים ועדינים, ומנגנון הנעילה האחורי היה מבוסס על תופסן קפיצי.
בשימוש אחראי זה עבד, אבל בסדנאות מרובות עם ילדים – הצירים והקפיץ לא החזיקו לאורך
.jpg)
.jpg)
.jpg)
דגם רביעי – "ציר מובנה"
המשך ישיר לדגם הקודם, עם שיפורים חשובים ביציבות ובאורך החיים של הסט.
במקום צירים חיצוניים, הקיפול נבנה כחלק מהמבנה עצמו – הציר נוצר בהרכבה, מה שצמצם את הבלאי.
גם מנגנון הנעילה השתנה: במקום תופסן קפיצי מאחור, עברתי לנעילה באמצעות מוט, שהייתה עמידה יותר לאורך זמן.
מנגנון נעילת המוט בלט מעט מאחור, מה שהפריע לארגון הסטים ולאחסון קומפקטי.
בנוסף, שמתי לב שבחלק מהמקרים – כשהחצובה לא הותקנה מדויק – היא נטתה לאבד מעט שיווי משקל.
הסיבה הייתה שהחצובה ישבה על ציר עץ, מבלי להיתפס אליו ממש. נקודה שדרשה פתרון.
דגם חמישי – "מסילת ברזל" (2025)
הגרסה הנוכחית, שפותחה מתוך ניסיון מצטבר בשטח ונותנת מענה לכל האתגרים שצפו בדרך.
החצובה עברה למסילה מברזל וננעלת עליה בצורה יציבה – גם אם הטלפון יושב לא מדויק, וגם אם מזיזים את הסט, החצובה לא זזה.
מנגנון הציר הקודם שנועד לחצובה הוסר, מה שאיפשר להוסיף פשטות נוספת: כדי להחליף זווית צילום מצילום צדדי לצילום מלמעלה, מספיק פשוט להפוך את הסט ולהעביר את התאורה לצד השני.
נעילת הסט התבצעה באמצעות מנגנון מספריים מהצד, מה שאפשר להצמיד את הסטים אחד לשני בצורה מסודרת ולנצל את המקום בצורה מירבית – גם באחסון וגם בהובלה.
.jpg)
סיכום
בסופו של דבר, הפריימסט נולד מתוך צורך אמיתי – איך לאפשר לילדים לצלם אנימציה בצורה פשוטה, נוחה וניידת. עם הזמן הוא הפך לכלי חשוב בסדנאות שלי, ומשהו שאני באמת גאה בו.
מה שמצחיק הוא שהיום הוא נראה פשוט — סט קומפקטי, מתקפל, ברור — אבל הדרך אל הפשטות הזו הייתה ארוכה.
כל דגם שיפר את הקודם, כל טעות לימדה אותי משהו, והפידבק מהשטח הוא זה שדחף אותי קדימה.
כל הגרסאות של הפריימסט נוצרו ומיוצרות בעבודת יד.
יכול להיות שעוד יהיו שיפורים בעתיד, אבל כרגע – הוא עונה לגמרי על הצרכים בסדנאות, ומתאים מאוד גם לאנימטורים מתחילים וגם למקצוענים שמכורים לאנימציה ורוצים ליהנות מיצירה בכל מקום וזמן – לא רק בסטודיו.
מה שהתחיל כפתרון נקודתי לסדנה אחת – הפך לכלי שמלווה אותי עד היום.